אורות אדומים בראיון ובתשאול

מידות נורית דביר

נורית היא מנהלת תחום תחקור ומניעת הונאה ומובילה את צוות המתחקרים במידות. את דרכה המקצועית החלה באגף הביטחון של רשות שדות התעופה בנתב"ג, כבודקת וחונכת מתשאלת, שם התנסתה באלפי תשאולים מגוונים של נוסעים זרים ומקומיים. נורית מיישמת חלק משיטות העבודה שהיו רלוונטיות בנתב"ג, גם בעבודתה במידות, היות והן רלוונטיות הן עבור מתחקרי מהימנות והן עבור כל מי שנוטל חלק באחריות ניהול הסיכונים הנובעים מהמשאב האנושי בארגונים, קרי צוות משאבי אנוש וקציני הבטחון.

נורית מספרת שלא כל מצב בהכרח מעורר חשד, אולם המקצועיות של צוותי הבטחון נמדדת ביכולת שלהם לזהות חשדות ולברר את מידת הסיכון שמאחוריו. גם בנתב"ג מפעילים שיקול דעת לגבי מידת הסיכון של כל נוסע, ולא בודקים את כל הנוסעים באותו אופן.

שיטת העבודה מתנהלת על בסיס "אורות אדומים" (סימנים מחשידים) לדוגמא: מאבטח שרואה נוסע עם מעיל גדול ביום שמש מעורר חשד לחגורת נפץ המוסתרת מתחת למעיל ועל כן סביר שייעצר על ידי הביטחון וייבדק.

נורית חוזרת ומדגישה שלא כל אור אדום כזה בהכרח מצביע על בעיה. אולם כל "אור אדום" כזה עליו להיבדק ולהזים את החשש שעומד מאחוריו, כדי לדעת אם מצביע על בעיה או לא.

 

מאחורי כל "אור אדום" מסתתר חשד

במהלך ראיון עם מועמד, עולים "אורות אדומים" בנושאים שונים. המתחקרים עובדים לפי רציונאל שכאשר הם מזהים אור אדום, הם בודקים לעומק עד שמקבלים תשובה המניחה את דעתם. אולם אם המועמד לא מצליח לספק אחת כזו, אזי החשש לא נפתר ואז יש לבדוק האם החשש הוא מספיק חמור וגורם לפסילתו של המועמד.

בעולם העסקי אנחנו לא מחפשים מחבלים וגם לא פצצות. ועדיין, הצוות במידות עובד לפי התורה הזו. כשאנו מתחקרים מועמדים של לקוחותינו במסגרת "ראיון תחקירי" אנו עושים מאמצים לגלות את הסיפור האמיתי, לזהות מיהו האדם האמיתי שמולנו, ולעיתים להסיר שכבות שהמועמד יצר בכוונה להסתיר את האמת, זאת בכדי לצמצם סיכונים עבור הארגון המגייס. זאת אנו עושים באמצעות זיהוי מיומן של "אורות אדומים" (סימנים מחשידים) והזמת החשש העולה מהם.

אורות אדומים עולים בכל תשאול, לכל אורכו, בנושאים שונים, וההתייחסות אל החשש העולה מהם וההשפעה שלו תלויה בנתוניו של המועמד ובמשרה אליו הוא מיועד.

הדוגמא של אתי אלון הינה הבולטת והמוכרת ביותר בתחום המהימנות התעסוקתית והסיכון שמהווה אדם לארגון בו הוא מועסק.

 אלון, עובדת לשעבר בבנק למסחר שמאז קרס, החלה לגנוב כספים מלקוחות הבנק במרץ 1997, והמשיכה במעשיה במשך חמש שנים עד לתפיסתה בשנת 2002. אלון ביצעה מעשים אלו עקב חובות ענק אליהם נכנסה משניסתה לסייע לאחריה, עופר מקסימוב בכיסוי חובותיו לשוק האפור.

חובות כלכליים כבדים ומעורבות עם השוק האפור הם רק שניים מתוך אורות אדומים רבים המטופלים ועולים בתחקירי חברת "מידות" מידי יום, וניתן משקל רב להשפעות של אורות אדומים אלה ולפוטנציאל הסיכון שהמועמד מהווה עבור הארגון במידה ומעורב בנושאים שכאלו.

לסיכום יש לזכור כי עצם קיומו של "אור אדום" (סימן מחשיד) אינו מהווה אוטומטית עילה לפסילתו של המועמד ואף אינו מעי על כך שהמועמד מהווה פוטנציאל סיכון לארגון.

עם זאת, אורות אדומים אלו נבדקים עד להזמה מלאה של החשש שעומד אחריהם, ועלול להצביע על פוטנציאל סיכון לארגון. במידה ואורות אדומים כאלו ואחרים אינם מוזמים ולא ניתן להם הסבר המניח את הדעת, נשקל פוטנציאל הסיכון של אותו מועמד לארגון ומתקבלת החלטה באם להמשיך עם מועמדותו לארגון או לאו.